"והיתה... כמהפכת אלוהים את סדום ואת עמורה" (ישעיהו יג 19)
בין מיתולוגיה לגיאולוגיה לאורך ים המלח
עונה מועדפת: בסתיו ובחורף בין החדשים אוקטובר לאפריל
מידת הקושי: קלה. סיור ברכב ואפשרות למסלול הליכה בן שעתיים בערך (יש צורך להשאיר מכונית בנקודת הסיום של המסלול).
משך הסיור – יום שלם
דמי כניסה – בעין גדי ובקומראן.
גיל המטיילים – לא מוגבל (למסלול הרגלי - מגיל 6).
פרקים: בראשית יג; יד; יח; יט
מסלול סיורנו משתרע לאורך ים המלח והר סדום, והוא קשור לאירועים הדרמתיים שהתרחשו כאן בתקופת האבות.
נעקוב אחרי לוט ואברהם כשהם מחלקים ביניהם את ארץ כנען, נספר על מלחמת הארבעה בחמישה... וכמובן נחפש את מקומן של סדום ועמורה "ההפוכות".
המסלול - רובו נסיעה ותצפיות (ויש כאמור גם אפשרות למסלול הליכה בן שעתיים בערך).
המסלול מתחיל מדרום, בכביש דימונה-סדום ומסתיים באזור קומראן. אפשר כמובן לטייל גם מדרום לצפון ורק בחלק מן המסלול.
תצפית ראשונה – כביש דימונה סדום (כביש מס' 25) ליד מצבת הזיכרון לבוני הדרך בקילומטר ה- 108.
כדאי להתרחק מן הכביש, לשבת על הגבעה החשופה, ליהנות מ"נוף הירח" של הגבעות הלבנבנות של חוואר הלשון באזור המכונה "עמק הַשִׂידִים" (בראשית פרק יד). כאן כדאי לספר את סיפור המחלוקת שבין רועי אברהם לרועי לוט (פרק יג) - מחלוקת על "כושר הנשיאה" של השטח הצר מלהכיל את עדריהם המרובים. על פי חז"ל הייתה זו מחלוקת על הניגוד שבין אורח חיים של גֶזֶל, שֶׁלוֹט מייצג אותו, ובין דרך המשפט והצדקה, שאברהם מייצג אותה.
אברהם מציע ללוט לבחור בין הצפון לדרום: "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי. אִם הַשְּׂמֹאל - וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין - וְאַשְׂמְאִילָה" (יג 9).
לוט בוחר ראשון במה שנראה לו כאזור המובחר והפורה של כיכר הירדן למרות שכנותם של אנשי סדום הידועים ברשעותם.
כאן גם נציג שאלה שנחזור אליה במהלך הסיור: האם אפשר לדעת היכן הייתה סדום "לִפְנֵי שַׁחֵת יְהֹוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה" (יג 10)? (העובדה שמפעלי ים המלח נמצאים במקום הנקרא כיום סדום אינה מבטיחה שאכן שם הייתה סדום המקראית.)
מנקודת תצפית זו אפשר גם לראות לכיוון מזרח את האזור הירוק, החקלאי, של מושב נאות הכיכר - ומעבר לו את העיירה הירדנית א-סאפי המזוהה עם צוֹעַר המקראית (בראשית פרק יג).
שכבות מלח בהר סדום (צילום – גליה דורון)
נחזור למכוניות ונמשיך בדרכנו. נחצה את צומת הערבה ונמשיך בכביש מס' 90. אפשר להיכנס בדרך לנאות הכיכר ולעין תמר ולהתרשם מן החקלאות המודרנית המרשימה המתקיימת כאן, בקצהו של "ים המוות" (אפשר להזמין סיור במקום וליהנות מאירוח נעים בבית הקפה פאטה מורגנה טל' 0523445746).
האם כך נראתה "ארץ הַמַשְׁקֶה" בימי האבות?
לאחר סימון הקילומטר ה-193 נפנה על פי השילוט לדרך עפר כבושה (שמתאימה לכל סוגי כלי הרכב) ומובילה להר סדום.
נעלה עם הדרך עד לחניה ליד השלט המכוון למצפור הר סדום. כאן באפשרותנו לבחור בתצפית מן הנקודה שבה מתחיל שביל המדרגות (בהמשך הדרך לכיוון צפון) - או במסלול הליכה קצר אך חווייתי ממקום החניה דרומה, לאורך השביל המסומן באדום (הקפידו ללכת רק בשביל. בשטח יש הרבה בורות). הולכים כ- 15 דקות עד שמגיעים אל גבעה תלולה, לבנה ובוהקת הבולטת מעל סביבותיה ומכונה "הפרונקל". עלו על הגבעה ושבו בראשה במקום נפלא ומיוחד ב"תיאטרון" של הטבע.
אנחנו נמצאים על פסגתו של הר סדום, שהוא תופעה גיאולוגית מיוחדת במינה: הר זה הוא גוש ענק של מלח ששקע בקרקעית הים. בעבר היה ה"גוש" גדול הרבה יותר, ועם הזמן - נלחץ, התרומם ועלה בגדה המערבית של ים המלח. ההר נוצר אם כן כתוצאה מלחץ שהופעל על שכבות המלח השקועות, השכבות התרוממו משום שהן עשויות חומר פלסטי - והלחץ עיצב אותן ושינה את צורתן.
הפרונקל הנזכר לעיל נמצא על גבי הר סדום ומהווה חלק ממנו.
על גבי המלח יש שכבה דקה של סלע כיסוי - ועליו אנחנו צועדים.
ים המלח מראשה של גבעת ה"פרונקל" (צילום- גליה דורון)
תצפית שניה: כאן מראש ההר (הבנוי חוואר לבן ולא מלח) אפשר לצפות באגן הדרומי של ים המלח. חלק זה כבר איננו ים אלא אגני אידוי בתהליכי ייבוש הנמצאים בשימוש מפעלי ים המלח.
וזה המקום לספר על אחת המלחמות המוזרות ביותר המתועדות במקרא - מלחמת ארבעת המלכים מארצות הצפון בחמישה מלכים שמושבם היה סביב ים המלח.
הסיפור (בראשית פרק יד) נקרא כתעודה עתיקה, אבל אין לנו מושג מי היו מלכים אלו שהגיעו כנראה מבבל ופרס, מה הם חיפשו כאן, ומדוע נלחמו במלכים מקומיים, ששמותיהם מעידים בעיקר על רשעותם. רוב החוקרים מניחים שיש כאן סיפור מיתולוגי יותר מאשר תיעוד היסטורי - אך אין ספק שהמחבר הכיר את אזור ים המלח ותיאר את תופעת בארות החימר (האספלט) שהן אחד המאפיינים הגיאוגרפיים החשובים של ים המלח.
תחילת התהוות בולען בים המלח (צילום - לאה זמל)
סיפור הבולענים הנפערים היום לאורך חוף ים המלח (שהם תוצאה של התערבות האדם בנוף וירידת מפלס ים המלח) - נשמע כאילו הוא חלק מסיפור תבוסתם של המלכים.
סיפור המלחמה מציג את אברהם כלוחם היוצא להושיע את לוט בן אחיו, תושב סדום שנשבה, ורודף אחר האויבים עד לדמשק, ולמעשה מציב במלחמה זו את גבולותיה העתידיים של ארץ ישראל.
וכמובן שוב נשאלת השאלה: היכן היו אותן חמש ערים והאם יש להן שריד?
חוקרים שונים ניסו לבדוק את אפשרות קיומן של ערים עתיקות באזור ים המלח - ללא הצלחה מרובה. העיר היחידה הקיימת היום ומשמרת את המסורת של מלחמת המלכים - היא צוֹעַר הנשקפת אלינו מירדן.
האם היו כאן פעם יישובים גדולים שנעלמו עם התהפוכות הגיאולוגיות ועם שינויי המפלס של ים המלח?
נרד מן הגבעה התלולה בזהירות, ושוב לפנינו שתי אפשרויות: למי שבא באוטובוס או ביותר ממכונית אחת, אפשר לרדת מהר סדום ברגל בשביל המסומן בכחול. זהו מסלול נעים ולא קשה במיוחד, הירידה תלולה למדי, והוא אורך כשעה וחצי הליכה. את המכונית יש להשאיר בסוף המסלול (בכביש 90 יש שילוט למסלול היורד מהר סדום).
אם אין באפשרותכם לרדת ברגל, חזרו בדרך שבה הלכתם אל מקום החניה, וחזרו עם הדרך לכביש 90.
המשיכו לנסוע לאורך ים המלח צפונה. משמאלנו מתרומם הר סדום, ומימיננו - אגני האידוי ומבנים נטושים של מפעלי ים המלח. נעצור מול מחצבת המלח שבהר סדום (לפי השילוט). מעלינו במצוק מתנוסס עמוד מלח המכונה "אשת לוט" (נציב המלח החשוב הזה משתנה מדי פעם בפעם כשעמוד המלח מתמוטט). עלו לכיוון המחצבה והתבוננו בשכבות המלח המאונכות. כך נלחץ והתרומם הר המלח, שכאמור היה פלסטי מאוד בזמן התהוותו.
מאחר שהמלח הוא חומר מסיס, יש בהר סדום מערות רבות. הכניסה למערות אלו אסורה היום מחשש התמוטטות.
כאן, או במקום נוח לישיבה על שפת הים, מגיע הזמן לספר את סיפור מהפכת סדום ועמורה: בבראשית פרק יח, מיד לאחר שהמלאכים בישרו לאברהם על הולדת בנו שתתרחש "כעת חיה", הם יצאו מן האוהל שבאלוני ממרא ליד חברון, והשקיפו לעבר סדום ועמורה.
ה' גילה לאברהם את תכניתו להשמיד את אנשי סדום ועמורה בשל חטאיהם הכבדים. מדרשי האגדה שהתחברו בנושא זה משלימים פערים בעניין אותם חטאים נוראים ומפרשים את הפסוק "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה" (יח 21-20).
אחד ממדרשי האגדה מספר על פלוטית, בתו של לוט, שהאכילה עני אחד אף שאנשי סדום הטילו איסור על עזרה לעניים. כשנתפסה, הועלתה על המוקד וזעקה לשמים. וזו "הַכְּצַעֲקָתָהּ..." שבעקבותיה החליט ה' לחסל את שתי הערים, את סדום ואת עמורה. אברהם מנהל עם ה' את הוויכוח המפורסם "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע", וכשמסתבר שאין אפילו עשרה צדיקים שבעבורם אפשר להציל את העיר - נגזר דינה של סדום. המלאכים יוצאים להציל את לוט ומשפחתו. לוט מתגלה כמי שערכיו המוסריים מפוקפקים, וכדי להציל את אורחיו מידי אנשי עירו - הוא מוכן להקריב את בנותיו. אף על פי שבני משפחתו לא היו מוכנים להינצל, הוציאו המלאכים את לוט, אישתו ובנותיו הלא נשואות מן העיר. לוט המתמהמה ביקש לברוח רק עד צוער הקרובה. אשת לוט הביטה לאחור למרות האיסור - והפכה לנציב מלח. את נציב המלח הזה (?!) ראינו זה עתה!
סוף הסיפור מביך: בנותיו של לוט, שהאמינו שהן ואביהן הם האנשים האחרונים בעולם, שכבו עם אביהן - וכך נולדו אחר כך עמון ומואב, השכנים ממזרח.
תיאור מהפכת סדום ועמורה (בראשית יט) תואם אירועים גיאולוגיים שהתרחשו כאן בעבר הרחוק, בזמן שנוצר הבקע הסורי אפריקני, שבקעת הירדן וים המלח הם חלק ממנו (אלא שאירועים דרמתיים אלו אירעו מיליוני שנים לפני היות האדם!).
האומנם אפשר להניח שערי הכיכר האבודות שקעו למעמקים בתהפוכות הגיאולוגיות?
בסיפור סדום ועמורה, כמו בסיפורים שקדמו לו על מלחמת המלכים, יש מרכיבים לא ריאליים ואף מיתולוגיים רבים. ועל כן שאלת זיהוין של סדום ועמורה אולי איננה רלבנטית. ובכל זאת, על פי פרק יט, לוט בורח מסדום אל צוער הקרובה, מרחק כמה שעות הליכה ממנה. אם זיהויה המסורתי של צוער עם א-סאפי שבירדן נכון - הרי שסדום שכנה בדרומו של ים המלח. לעומת זאת, בשתי הפעמים שבהן מסופר על אברהם הצופה על סדום מאזור חברון ורואה את כיכר הירדן הפורייה - הכוונה היא לאזור שמצפון לים המלח, בסביבות יריחו. האם שם הייתה סדום?
כנראה שעד שלא יתגלו גילויים ארכיאולוגיים חדשים, יישאר מיקומה של סדום העתיקה בגדר תעלומה.
את סיורנו אפשר לסיים כאן ולחזור צפונה דרך ערד או להמשיך בנסיעה לאורך ים המלח ולבקר בעוד שני אתרים שיש להם הקשרים מקראיים - בעין גדי (בבית הכנסת העתיק שבכניסה לנחל ערוגות ובשמורה) ובקומראן (האתר הקשור למגילות הגנוזות).
שני המקומות הם גנים לאומיים, ויש בהם דפדפות הסבר טובות.
