הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי אברהםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי יצחקעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > ספרות האגדה
החברה לחקר המקרא בישראלההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה


תקציר
לסיפור העקדה המקראי מקום חשוב במחרוזת סיפורי אברהם. אחד הצירים המרכזיים בסיפור הוא היורש והבטחת הזרע. סיפור העקדה מבסס את מעמדו של יצחק כיורש, כשכר על נכונות אביו למלא את הצו האלוהי. פתיחת הסיפור "אחר הדברים האלה" רומזת על הקשר בין סיפור העקדה למחרוזת סיפורי אברהם כולה.



עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : "כי ביצחק יקרא לך זרע"
מחבר: מאיר גבעתי


אך אין זה הכל. כאשר אנו מעיינים בפרשה על כל חלקיה ובודקים אם משמעות ההקשרים עם רציפות התוכן של המחרוזת כולה, מתברר שעניין הפרשה רחב יותר. מלות הפתיחה של הסיפור "ויהי אחר הדברים האלה" יש בהן כדי להצביע על הקשר העמוק בין מעשה העקידה ו"הדברים האלה", אשר עיקר עניינם הוא בעצם מוטיב הירושה. פרשת ברית בין הבתרים פותחת בזה שאברהם מבקש מאלוהיו יורש11 ואלהים מבטיח לו: "אשר יצא ממעיך הוא יירשך", ואובייקט הירושה הוא – "הארץ הזאת". מדובר איפוא בהבטחה האלוהית הקשורה בברית. אמנם בהמשך הדברים בפרק שלאחר מכן נראה כאילו העניין "מסתבך", שכן מ"מעיו" של אברהם יצא ישמעאל, והירושה עשויה איפוא ליפול לכאורה בידי עם ישמעאל, שלא זאת הכוונה האלוהית. אמנם מלאך ה' מברך את הגר, שה' ירבה גם את זרעה וגם הוא "לא יספר מרב", אך אין המספר מזכיר כל קשר שהוא בין ישמעאל וההבטחה האלוהית לאברהם. כנגד זה בפרק י"ז מובלט עניין הבשורה על הולדת יצחק, ובקשר לכך כבר נאמר: "והקימתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו". בפרק כ"א מסופר על הולדת יצחק. ומשנולד היורש האמיתי, שרה מגרשת את הגר ובנה אל המדבר, וטעמה עימה: "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני, עם יצחק". ואף שאברהם, איש מוסר וצדק למופת, מתקשה להשלים עם מעשה זה, הוא נכנע לצו האלוהי "כי ביצחק יקרא לך זרע" (פס' יב), אך מיד הוא מרגיע את מצפונו באמירה "גם את בן האמה לגוי גדול אשימנו, כי זרעך הוא" (פס' יג). טעות היא לראות באמירה זו רק סממן ספרותי להבלטת הדבר, שה' מבקש להניח את דעתו של אברהם. ההבטחות החוזרות על כך, שגם ישמעאל יהיה לגוי גדול, באות בעיקר להבליט, שיש להבחין בין הורשה שחוקיותה מעוגנת במצב ביולוגי, וזו שייכת גם לישמעאל, לבין הורשה של הברית עם ה', אשר חוקיותה יונקת ממקור על-אנושי. לירושה זאת נועד משמים בן מיוחד, שלידתו באה בנסיבות של מעשה נס: ילד שנולד לאב בן מאה ולאם אחר בלותה... אך גם היורש הראשון עתיד לזכות בירושה, אבל לא בזכות אישיותו הוא ולא בזכות מעשיו, אלא בזכות אישיותו ומעשיו של האב. דומה הדבר לאב שטרח בחייו ועשה עושר רב והינו מורישו לבנו שלא טרח כלום...

ובכך טמון ההסבר לכך שעורכי סיפור תולדות אברהם קבעו בסיום המחרוזת של סיפורי ההורשה את סיפור העקידה, וזה סוד הפתיחה "ויהי אחר הדברים האלה". במעשה העקידה הומחשה זכות המעשה גדול של האב הגדול בעמדו בנסיון של נכונות להקריב את "בנו יחידו אשר אהב" מחמת ציות ללא סייג לאלוהיו, ועל נכונות זו ניתן לו הפרס הגדול של הברית עם ה', לו ולצאצאיו מ"בנו יחידו" זה, ככתוב בסיום הפרשה: "בי נשבעתי – כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך, את יחידך, כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמעת בקולי".

הערה:
11. שם, כ"ו, ה.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
עוקד ונעקד - מקרא ומדרש : זה לעומת זה
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : עוקד ונעקד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : ההסבר הספרותי
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : מה סיפור העקדה בא ללמדנו
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : "כי ביצחק יקרא לך זרע"
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : בזכותו של עוקד בלבד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : גלגולו של מוטיב העקדה בספרות חז"ל
עוקד ונעקד -מקרא ומדרש : בכל דור ודור

ביבליוגרפיה:
כותר: עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : "כי ביצחק יקרא לך זרע"
מחבר: גבעתי, מאיר
שם  הספר: ספר משה גוטנטג : מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל
תאריך: 1986
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל; החברה היהודית העולמית לתנ"ך; ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה
הערות: 1. למרות מאמצים רבים מצדינו, לא הצלחנו לאתר את בעלי הזכויות. במידה ויאותרו, נפנה אליהם לקבל הרשאתם.
הערות לפריט זה:

 


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית