הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה
גליליאו צעיר בע"מ


תקציר
כל אחד מאיתנו יודע את גילו המדויק. אולם, איך קובעים בן כמה הצב, העץ ואפילו העיר שבה אנו חיים? תתפלאו, אך לכל דבר בטבע יש "תעודת זהות" מיוחדת, על פיה ניתן לקבוע את גילו.



מזל טוב, אתה בן 4000!
מחברת: שירז פשינסקי


כל אחד מאיתנו יודע את גילו המדויק. איך אפשר לשכוח? בכל שנה מזכירים לנו בני המשפחה בני כמה אנחנו – ביום ההולדת • אולם, איך קובעים בן כמה הצב, העץ ואפילו העיר שבה אנו חיים? תתפלאו, אך לכל דבר בטבע יש "תעודת זהות" מיוחדת, על פיה ניתן לקבוע את גילו

כשאנו רוצים לדעת מה גילו של אדם, אנו פשוט שואלים אותו, או בודקים בִּתְעוּדַת הַזֶּהוּת שלו. אך, כדי לברר בן כמה הַפִּיל, הַצָּב או העץ שבגן, אנו צריכים לחקור ולגלות זאת על פי סימנים שונים ומעניינים. הַחַי, הַצּוֹמֵחַ וְהַדּוֹמֵם - לכל אחד "תעודות זֶּהוּת" משלו, ואם נוכל לקרוא אותה - נוכל לִפְסוק אפילו לגבי גִּילָן של ערים קְדוּמוֹת מתקופות שונות בהיסטוריה הָאֱנוֹשִׁית.

מעבר למידע המעניין על קביעת הגיל, ניתן, בעזרת סימני הדרך והרמזים שמשאיר עבורנו הטבע, ללמוד רבות גם על הסביבה, העבר, הָאַקְלִים והאירועים שהתרחשו במהלך חיי אותו בעל חיים, עץ ואפילו סלע.

בן כמה הצב?

בדרך כלל, ניתן לגלות את גילם של בעלי חיים רבים מהתבוננות במראה החיצוני שלהם. כלב המשפחה האהוב, למשל, יצמיח לְעֵת זִקְנָה שַׂעֲרוֹת שֵׂיבָה סביב פיו ואפו, פַּרְוָתוֹ תֵּרָאֶה דְּלִילָה או מְרופֶּטֶת יותר בַּחֲלוֹף השנים ושיניו יצהיבו ואולי אף ינשרו. כדי לגלות מה גילם של בעלי חיים רבים נהוג לבחון את שיניהם הקדמיות. אם ניקח לדוגמה את הכלב - נוכל לומר, כי עד גיל שלושה שבועות לערך, לא נבחין אצלו כלל בשיניים. עד גיל שמונה שבועות כל שִׁנֵּי הֶחָלָב שלו כבר יצוצו. בהדרגה הן יתחלפו ולקראת גיל שנה יהיה פיו מלא בשיניים לבנות ויפות. במשך השנים, ככל שיתבגר, נוכל לראות על שיניו של הכלב אַבְנִית, שתופיע כשכבה צהבהבה או ככתמי לכלוך.

את גילם של הַפִּילִים (החיים עד 60-70 שנה) ננסה לקבוע באמצעות בחינה של חַטי הַשֶּׁנְהָב שלהם (שיניהם). לכל פיל חַטים ייחודיים לו במראם, באורכם ובגוונם. ישנם בעלי חיים בעלי מראה קַדְמוֹנִי (כאילו שרדו מתקופה קדומה), כמו הצב, למשל, שחי שנים רבות. על גילו של הצב אפשר ללמוד בדרכים שונות. נהוג לחשוב, כי אם נספור את הקוביות, או הטבעות, שעל שִׁרְיוֹנוֹ נוכל לדעת מה גילו. הנחה זו אינה נכונה. זאת, משום שכשהצב צעיר, וגדל בקצב מהיר יותר, מספר הקוביות שעל שִׁרְיוֹנוֹ גדל מהר יותר מִקֶּצֶב הַגְּדִילָה בִּשְׁנוֹת בַּגְרוּתוֹ. מה גם, שכאשר יגיע הצב לבגרות ולא יגדל עוד - לא יצמחו על גבו קוביות חדשות כלל, ומה נאמר אז? נחגוג לו שוב ושוב את אותו יום הולדת? בכל זאת, אפשר לנסות ולהעריך את גילו של צב בצורה הבאה:

  1. תחילה יש לברר מהו גודלו של צב בוגר מאותו מין מסוים (מיני צבים שונים חיים תקופות שונות ומגיעים לגדלים שונים).
  2. לאחר מכן יש למדוד את גודלו של הצב שלכם.
  3. יש לברר מהו הגיל הַמְּרַבִּי של אותו מין. אי אפשר לקבוע גיל וַדָּאִי, ממש כפי שלא ניתן לומר על אדם כי יחיה עד גיל מסוים. אולם, ידוע כי צַבֵּי מַיִם, לדוגמה, חיים בין 30-40 שנה ואילו צַבֵּי יבשה למיניהם חיים בין 50 ל-100 שנה ואף יותר!
  4. חשוב לדעת אם הצב שֶׁבִּרְשׁוּתְכֶם הוא זָכָר או נְקֵבָה (רוב הַנְּקֵבוֹת תהיינה גדולות יותר מֵהַזְּכָרִים).
  5. לנסות לְהַעֲרִיךְ את גילו של הצב שלכם על פי גודלו ביחס לגודלו של צב בוגר.
  6. אם מדובר בצב שגדל בַּשֶּׁבִי - הַחְסִירוּ מספר שנים מאותה הערכה. זאת, משום שצבים החיים בַּשֶּׁבִי גדלים מהר יותר מאלו החיים בטבע, בזכות המזון המועשר שהם מקבלים.
  7. הביטו בשִׁרְיוֹנוֹ של הצב. האם גדל לאחרונה? האם צצו עליו קוביות חדשות?
  8. אם ערכתם תַּצְפִּיּוֹת מסודרות, תוכלו לדעת אם הצב עסק בִּרְבִיָּיה. אם כן, דעו כי מדובר בצב בוגר.
  9. כשמדובר בְּצַב מַיִם, כדאי לבדוק מה הוא מעדיף לאכול. צבים בוגרים יעדיפו לאכול צמחים לעומת צבים צעירים שיאכלו גם סַרטְנוֹנִים וּדְגִיגִים.
  10. שימו לב לצבע השריון. אצל צבי מים בוגרים השריון הופך כהה יותר עם השנים.
  11. שימו לב לַמִּרְקָם של השריון. אצל חיות צעירות, קוביות השריון תהיינה מְחוסְפָּסוֹת ובעלות מִּרְקָם עשיר ומעניין. שריונם של צבים מבוגרים יהיה חָלָק כמעט לחלוטין וְחָסַר דוגמאות.
  12. בדקו את איכות השריון. אצל צב מבוגר תוכלו פעמים רבות להבחין בִּפְגָמִים בשריון. זאת, משום שהוא אינו מַצְמִיחַ קוביות חדשות כל כך מהר, ואם יש כאלה שֶׁנִּפְגְּמוּ או הִתְקַלְּפוּ - הן יישארו כך זמן רב, ולעתים אף לתמיד.

יום הולדת לָאִילָן

איך אנו יכולים לגלות מהו גילו של עץ? ידוע כי ככל שֶׁגֶּזַע העץ רחב ועבה יותר, כך גם העץ מבוגר יותר. אולם, אם אתם מעוניינים בפרטים מעניינים יותר לגבי ההיסטוריה של העץ ומידע על הסביבה בה חי במשך שנים רבות - דעו כי זה אפשרי.

לאחר כריתת עץ מתגלה חֲתַךְ רוחבי של הגזע שלו. אותו חֲתַךְ הוא תעודת הזֶּהוּת של העץ. הוא מֵכִיל את הטבעות, או בעצם, את שנות חייו. חלק מן הטבעות צפופות וחלקן רחבות יותר. יש טבעות בהירות וישנן טבעות כהות. הסיבה לכל זה נעוצה בעברו של העץ. כיצד בעצם נוצרות טבעות העץ? ובכן, במשך כל השנה נוספות לגזע העץ ולענפיו שכבות חומר עשויות תאים, ממש כמו התאים שבגופנו. התאים החדשים נוצרים בין לִיבַּת העץ, החלק שנמצא במרכזו, ובין קליפתו. בתקופת האביב, כְּשֶׁהַלַּחוּת גבוהה, משקיע העץ אנרגיה רבה ביצירת תאים חדשים. תאים אלו גדולים ובהירים, אך לקראת הקיץ, כְּשֶׁהַלַּחוּת קְטֵנָה ואת מקומה תופס הַיובֶשׁ - מתפתחים תאים קטנים יותר, ובסתיו - התאים מתים וצמיחתם מפסיקה עד בוא האביב. הניגוד שבין התאים הקטנים של סוף הצמיחה לבין אלו הרעננים והגדולים, הוא בעצם הטבעת שאנו רואים וסופרים מדי שנה. אולם, ספירת הטבעות אינה מספיקה. אולי, ממש כמו אצל הצב, היו שנים בהן נוצרו טבעות רבות בעץ? או שנים בהן לא נוצרו טבעות כלל? האם אנו באמת חייבים לכרות עץ, ובעצם להרוג אותו, כדי לברר מה גילו? ובכן, צורתן, צְפִיפוּתָן וְצִבְעָן של הטבעות מאפשרים לנו לקחת את תפקיד הַבַּלָּשִׁים ולברר מה בדיוק עבר על העץ במשך שנותיו. הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה אף מציעה לנו דרכים, באמצעותן אנו יכולים ללמוד על העץ בלי לִכְרוֹת אותו. כבַּלָּשִׁים יש בְּיָדֵנוּ מַפְתֵּחַ ואנו צריכים לגלות את דֶּלֶת הַסְּתָרִים שֶׁתִּיפָּתַח בפנינו וּתְאַפְשֵׁר לנו ללמוד על הַהִיסְטוֹרְיָה של העץ, סביבתו וְהָאַקְלִים שֶׁשָּׂרְרוּ במהלך ההיסטוריה. כיצד משתמשים בַּמַּפְתֵּחַ? בעזרת דַנדְרוֹכְּרוֹנוֹלוֹגִיַה. לא להיבהל, לא מדובר בְּמַחֲלָה חס וחלילה, אלא בשיטה מדעית, על פיה לומדים לקבוע מהו גילו של עץ לפי טבעותיו. "דַנדְרוֹ" משמעו: השימוש בעץ, "כְרוֹנוֹ" משמעו: זמן (אירועים ותהליכים שאירעו בעבר), ו"לוֹגִיַה" פירושה: לימוד. חשוב לציין, כי על פי הדַנדְרוֹכְּרוֹנוֹלוֹגִיַה ניתן להבין כמה זמן נמשכה הִיווצְרוּתָהּ של כל טבעת. נהוג לחשוב, כי בכל שנה מִתְווסֶּפֶת טבעת לעץ, אך חשוב להבין מדוע יש טבעות רחבות וצרות, כמה זמן לוקח לכל אחת להיווצר, ולמעלה מכך - לגלות בדיוק באיזו שנה נוצרה כל טבעת, ומה קרה באותה שנה. בעזרת מדע זה ניתן גם לפתור בעיות הקשורות לְאֵיכוּת הַסְּבִיבָה. זאת, משום שלפי טבעות העץ אפשר לראות אם בשנה מסוימת אירעה שְׂרֵיפָה או שִׁיטָּפוֹן. אפשר גם להשתמש בניתוח הטבעות כדי לְאַבְחֵן השפעות של זיהום אוויר בשלביו הראשונים ולנסות ולמנוע את הֶמְשֵׁךְ הזיהום באזור מסוים.

בן כמה השולחן?

במהלך חיינו אנו מוקפים בחפצים שונים ורבים. אפילו בגיליון שאתם אוחזים בו כעת. כדי לדעת מתי "נולד" ירחון "גָלִיליאוֹ צעיר" תוכלו לבדוק את מספר הגיליון הנוכחי ולגלות שבעצם אנו חוגגים לו יום הולדת שנה. כך גם לגבי אביזרים רבים הנמצאים בחדרכם – לרוב אתם זוכרים מתי נקנו. תארו לעצמכם כי ישנן ערים שלמות, שנבנו לפני מאות ואפילו אלפי שנים, ובמהלך הזמן נִנְטְשׁוּ, אולי נֶחְרְבוּ ונעלמו תחת החול והאדמה. ישנם אנשים שמקצועם הוא לחפש וְלַחְשׂוף ערים שכאלה, או ממצאים המעידים על קיומן, ולקבוע בעזרת כלים מַדָּעִיִּים מיוחדים מה גילן של אותן ערים או חפצים קדומים. אלו הם הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִים. האַרְכֵיאוֹלוֹגְיָה היא חֵקֶר הַחַיִּים וְהַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁיִּים. טָמוּן בה מִסְתּוֹרִין רב, אך היא מבוססת על מחקר רציני הַמְּשַׁלֵּב מדעים שונים כגון בַּלְשָׁנוּת (חֵקֶר הַשָּׂפָה), סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (חֵקֶר החברה), בִּיוֹלוֹגְיָה, כִימְיָה וּפִיסִיקָה. אחת ממטרותיו העיקריות של הָאַרְכֵיאוֹלוֹג היא קביעת תאריכים לחפצים השונים שהוא מגלה. בידיו מספר דרכים לעשות זאת, כשהשילוב ביניהן הוא היעיל והמדויק ביותר. הַסְּטְרָטִיגְרַפְיָה, למשל, היא אחד הכלים הפשוטים בהם משתמש הָאַרְכֵיאוֹלוֹג בעבודתו. הַסְּטְרָטִיגְרַפְיָה עוזרת לקבוע באיזה עומק היה הפריט קבור באדמה. עָפָר מִצְטַבֵּר באופן טבעי על מבנים ישנים או על כלים שנשכחו. לכן, הֶגְיוֹנִי לחשוב שככל שהפריט שהתגלה היה עמוק יותר – כך הוא עתיק יותר. אם, למשל, נתבונן בארגז המשחקים, ונראה כי מכוניתו של סַפַיְדֵרְמַן מונחת מעל לאופנועו של בּאטְמן – קרוב לוודאי שאת האופנוע השארנו בארגז זמן רב יותר. אין זו שיטה מדויקת ביותר, והיא עוזרת לאַרְכֵיאוֹלוֹג בעיקר על מנת לדעת אם פָּרִיט מסוים עתיק יותר מפריטים אחרים שנמצאו באותו האתר.

שיטה נוספת, אותה הזכרנו קודם, היא הדַנדְרוֹכְּרוֹנוֹלוֹגִיַה. בעזרתה ניתן לקבל מידע על מזג האוויר בעזרת דגימה מליבת עץ באותו אזור. האַרְכֵיאוֹלוֹג משתמש גם בשיטות בִּיוֹלוֹגִיּוֹת, בהן גם הַפְלִינוֹלוֹגִיַה, בעזרתה חוקרים, למשל, את סוגי הפרחים באזור, ומשווים בין מצב הצמחייה באותו אזור כיום, למצבה בתקופות קדומות. בעזרת שילוב מספר שיטות מחקר, אם כך, יכול האַרְכֵיאוֹלוֹג להרכיב את הַפָּזֶל המרתק של ההיסטוריה שלנו.

קיימות דרכים רבות ומרתקות העוזרות לנו בפתרון תעלומת הגיל, ומתברר שאפשר לגלות את גילו של כל פריט כמעט בעולמנו (למרות שלפעמים קשה לנו יותר להבין בת כמה באמת הדודה רותי, שכבר חמש שנים מספרת לנו שהיא חוגגת את יום הולדתה ה-40).

ביבליוגרפיה:
כותר: מזל טוב, אתה בן 4000!
מחברת: פשינסקי, שירז
תאריך: ינואר 2005 , גליון 12
שם כתב העת: גליליאו צעיר : ירחון לילדים סקרנים
עורכת הכתב עת: פרידמן, מירית
בעלי זכויות : גליליאו צעיר בע"מ
הוצאה לאור: גליליאו צעיר בע"מ
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית