עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאםעמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > נצרותעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > פרשנות המקראעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
קטעים רבים מכתבי הקודש כתובים בלשון קשה להבנה ולפיכך מחייבים פרשנות. הטקסט עוסק בדוגמאות לפרשנויות כתבי הקודש בשלוש הדתות.



תרומת הספרות המקובלת לפרשנות כתבי הקודש
מחברים: פרופ' יעקב שביט; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד


קטעים רבים מתוך כתבי הקודש כתובים בלשון קשה להבנה, ולפיכך מחייבים פרשנות. פרשנות כתבי הקודש בשלוש הדתות החלה במקביל לעריכתם ולהעלאתם על הכתב, ובכל דור הוסיפו תלמידי חכמים על פירושי קודמיהם.

פרשני כתבי הקודש מסבירים את הכתוב בדרכים מגוונות. יש פרשנות המניחה שלכל אות ומילה המופיעות בכתבי הקודש יש משמעות . על פי גישה זו, אם הטקסט חסכני ואינו מפרט את כוונתו, על הפרשן לפרטו; ואם הטקסט מרחיב בעניין מסוים ואף חוזר על עצמו, גם אז אין הדבר מקרי, ויש לעמוד על סיבת הפירוט או הכפילות. הפרשן עוסק, אפוא, במלאכה הדומה לבילוש.

דוגמה לפרשנות מסוג זה לקוחה מן היהדות: רש"י, פרשן המקרא היהודי, התלבט מדוע יש כפילות בתיאור בריאת האור בספר בראשית. תיאור הבריאה, כמו רוב הטקסט המקראי, חסכני מאוד, וכל מרכיב שברא אלוהים בששת ימי בראשית מוזכר בו פעם אחת בלבד. בריאת האור, לעומת זאת, מוזכרת פעמיים. בספר בראשית פרק א, פסוקים ג-ה נאמר: "ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד". ואחר-כך, בפסוקים יד-יח נאמר: "יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב".

רש"י, שהתחבט בשאלת התיאור הכפול של בריאת האור, מצא הסבר לכפילות זו: "ויהי מאורות - מיום ראשון נבראו וברביעי ציווה עליהם להיתלות ברקיע".

הנוצרים נתקלו בקשיים ייחודיים בפרשם את כתבי הקודש. הברית הישנה נקראה על-ידי רוב הנוצרים בדורות הראשונים בתרגומיה ליוונית וללטינית, ולעתים שונתה משמעות המילים בעת שתורגמו מעברית לשפות אלה. המלומד הירונימוס, שעסק בפירוש הברית הישנה ובתרגומה מעברית ללטינית, השקיע מאמץ רב בלימוד השפה העברית, כי האמין שפרשנות נכונה של הטקסט הקדוש תלויה בהבנת השפה שהטקסט נכתב בה. הירונימוס השווה את תרגומי הברית הישנה ליוונית וללטינית עם המקור העברי ותיקן מילים ופסוקים שנראו לו שגויים. לדוגמה, בתרגום לטיני קודם של ספר בראשית מצא הירונימוס את הפסוק "והנחש היה חכם מכל חיית הארץ". הירונימוס בדק ומצא שהמקור העברי אומר: "והנחש היה ערום מכל חיית השדה." (בראשית ג, 1). על כך העיר: "לגבי 'חכם' העברית אומרת 'ערום' … מילה זו מורה על פקחות ותככנות יותר מאשר על חוכמה". הירונימוס מייצג, אם כן, את שאיפתם של כמה מן הפרשנים הנוצריים להבין את הברית הישנה באופן המילולי המדויק ביותר, על-סמך מקורה העברי. הירונימוס פירש אפוא את הטקסט על-ידי מציאת משמעותן של המילים בשפה שהן נכתבו בה.

יש פרשנויות המבהירות את הכתוב בעזרת קריאה במקומות אחרים בכתבי הקודש. דוגמה מן האסלאם לפרשנות כזו לקוחה מן החיבור "אָלגָ'לאלין", פירוש לקֻראן שכתבו פרשני הקֻראן אָלסֻיוטי ואָלמָחַלִי. בסורת הרעש בקֻרְאָן מתואר יום הדין, על תופעות הטבע שיתחוללו במהלכו - רעידות אדמה, זריחת השמש מן המערב במקום מן המזרח ועוד. אחת מן התופעות מתוארת בפסוק השני בסורה:

בסורת רעש האדמה-99: "ובפלוט הארץ את קרביה". אָלסֻיוטִי ואָלמָחַלִי פירשו את הצירוף "קרביה" כך: "הוציאה (הארץ) את האוצרות והמתים שבתוכה והשליכה אותם על פניה". הפירוש שנתנו מבוסס על תיאורי תחיית המתים, המופיעים במספר סורות העוסקות ביום הדין.

לחלקים נוספים מתוך הפרק:
הספרות הסמכותית והספרות המקובלת
הספרות הסמכותית כמעצבת החוק הדתי
תרומת הספרות המקובלת לפרשנות כתבי הקודש (חלק זה)
תרומת הספרות המקובלת לחיזוק האמונה



אל האסופה לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות3

ביבליוגרפיה:
כותר: תרומת הספרות המקובלת לפרשנות כתבי הקודש
שם  הספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות
מחברים: שביט, יעקב (פרופ') ; מוסקוביץ, דפנה (ד"ר) ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ה,2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.
הערות לפריט זה: 1. המאמר הוא מתוך הפרק השלישי בספר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית