עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > אסלאם > מחמד והאסלאם הקדום
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
הטקסט מתאר את תהליך גיבוש קהילת המאמינים המוסלמים סביב הנביא מחמד. הנביא חי בעיר מכה ולאחר התגלות אלוהית החל להפיץ את האמונה באל אחד. לאחר מאבקים רבים הצליח הנביא לגבור על מתנגדיו ולהפוך את מכה למרכז של פולחן מונותיאיסטי. בתקופה שלאחר מות הנביא, נחלק הציבור המוסלמי בשאלה מי ראויים להיות יורשיו. מחלוקת זו הביאה להתפצלות אומת המוסלמים לשני זרמים- סונים ושיעים.



כיצד נוצרה קהילת המאמינים המוסלמית?
מחברים: פרופ' יעקב שביט; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד


כל אחת משלוש הדתות מספרת בפירוט אודות תהליך ההיווצרות של קהילת מאמיניה. בתולדות ההיווצרות של כל אחת משלוש קהילות המאמינים הוקדש מקום מרכזי לדמות אחת: הודות למנהיגותו של משה, שנבחר לתפקידו על-ידי אלוהים, הפך ציבור העבדים שיצא ממצרים לעם ישראל, ובזכותו של משה אף קיבל את התורה; קהל המאמינים הנוצרי נוצר סביב האמונה בכך שישוע הוא המשיח ובן האלוהים; אומת המוסלמים נוצרה על-ידי הנביא מֻחמד, בעקבות ההתגלות האלוהית שחווה.

ראשיתה של דת האסלאם במאה השביעית בחצי האי ערב. מייסד הדת הוא מֻחמד בן עָבְּדַאללה בִּן עָבְּד אלְמֻטַלִבּ, שנולד בשנת 570 לספירה. פירוש המונח "אסלאם" הוא כניעה וציות של האדם לאלוהים.

מֻחמד נולד בִמָכַּה. אביו נפטר עוד לפני לידתו, ואמו נפטרה בילדותו. הוא גדל בבית דודו אָבּו טָאלִבּ, וליווה אותו בנסיעותיו לצורכי מסחר. בבגרותו עבד כסוחר בשירותה של אלמנה אמידה בשם חָ'דִיגַ'ה, ואחר-כך התחתן אתה.

החברה שמֻחמד חי בה הייתה חברה עובדת אלילים, והעיר מכה הייתה מרכז של פולחן אלילי. הן תושביה והן השבטים הערביים שבסביבתה נהגו לעלות לרגל למקדש הכָעְבַּה, שבו הוצבו פסלי אלים.

על-פי הביוגרפיות שכתבו סופרים מוסלמים על הנביא, התרחק מֻחמד מאז ילדותו מן הפולחן האלילי. יום אחד, בשעה שהתבודד במערה על הר המצוי בסביבת העיר מכה, חווה התגלות אלוהית. המלאך גבריאל ירד אליו וקרא לו להאמין באל אחד:

"1 קרא בשם ריבונך אשר ברא, 2 ברא את האדם מטיפת דם מעובה, 3 קרא הן ריבונך הוא רב חסד, 4 אשר לימד בקולמוס, 5 לימד את האדם את אשר לא ידע" (סורת טיפת הדם -96, פסוקים 1- 5).

זו הייתה הראשונה מבין ההתגלויות האלוהיות לנביא, שהתרחשו במשך 23 שנים. בכל התגלות נמסר למֻחמד חלק מהספר הקדוש למוסלמים, הוא הקֻראן.

בעקבות ההתגלות החל מֻחמד להטיף לבני עירו לסלק את הפולחן האלילי ולהתחיל לעבוד את האל האחד. מֻחמד הדגיש בהטפותיו את בואו של יום הדין, שבו ישפוט האל את כל בני האדם, החיים והמתים. לדבריו, המאמינים בו והעובדים אותו יבואו על שכרם ויזכו להגיע לגן העדן, ואילו הכופרים בקיומו ייענשו בחיי נצח בגיהינום.

האסלאם אינו רואה במֻחמד את הנביא היחיד שקרא לבני האדם להאמין באל אחד (שהרי קדמו לו אדם הראשון, נוח, אברהם, משה, ישוע הנוצרי, יונה ונביאים נוספים), אלא רואה בו את האחרון שבהם, "חותם הנביאים".

הראשונה שהאמינה בהטפותיו של הנביא מֻחמד ובשליחותו הנבואית הייתה אישתו חָ'דִיגַ'ה. על-פי המסורת, הייתה חָדִיגַ'ה, כאמור, סוחרת עשירה בת העיר מכה, שהעסיקה את מֻחמד לפני שקיבל את הנבואה. היא התרשמה מנאמנותו ונישאה לו, למרות שהייתה מבוגרת ממנו ב-15 שנים. למֻחמד וחָ'דִיגַ'ה נולדו כמה ילדים, וביניהם פָאטִמַה, שבבגרותה נישאה לבן דודו של מֻחמד, עלי בִּן אָבּו טָאלִִבּ.

למֻחמד הייתה ביקורת על החברה בת-זמנו. הוא ביקר את מוסד העבדות ואת עושק העניים והחלשים, וכלל בבשורתו המוסרית את הקריאה לסולידריות חברתית. מֻחמד ביטא את אמונתו בשוויון בין בני אדם בבחירת עבד לשעבר, מראשוני המתאסלמים, לתפקיד המֻאָדִ'ן, שהוא הקורא למוסלמים לבוא לתפילה.

בשורת מֻחמד לא התקבלה על ידי רוב אנשי מָכַּה, והיו ביניהם אף כאלה שייחסו לו קשרים עם השדים. בבשורתו היה איום על נכבדי מכה ועשיריה, אשר זכו להתעשר בזכות הפעילות המסחרית הרווחית סביב העלייה לרגל של רבבות אנשים אל הכָעְבַּה, שהייתה אז מקדש אלילי. כמה מאנשי מָכַּה אף איימו על חייו של מֻחמד.

לאור זאת, החליט מֻחמד לשלוח את חסידיו המעטים לחפש מקלט בחבש, שהייתה ממלכה נוצרית. מלך חבש התיר להם לשהות בארצו, ובכך הכיר באמונתם כאמונה מונותיאיסטית, הראויה להגנה מפני עובדי האלילים. מאורע זה זכור במסורת המוסלמית כ"הגירה הראשונה" ממָכַּה (הִיגְ'רָה ראשונה).

הנביא ניסה לשכנע את אנשי מכה באמיתות בשורתו גם באמצעות נס. הנס היה סיפור מסע שעשה באחד הלילות על גבי סוס מכונף, שנקרא "אָלבֻּראק", ממכה לירושלים ומירושלים לשמיים.

על-פי המסורת המוסלמית, ביקר הנביא בירושלים באותו לילה ועמד בראש תפילה שהשתתפו בה הנביאים. אחר-כך עלה לשמיים ושם נצטווה על ידי האל להורות למוסלמים להתפלל בכל יום חמש פעמים.

בשובו למכה תיאר הנביא את מסעו ואף ענה על שאלות בני עירו על מראה העיר ירושלים; זאת, כדי לשכנעם בכוחותיו של האל שלאמונה בו הטיף.

למרות כל זאת, לא הצליח הנביא לעשות נפשות לבשורתו בקרב אנשי מכה. לכן, החליט מֻחמד לעזוב את העיר ולעבור ליָת'רִב, עיר השוכנת מצפון למָכַּה. החלטתו באה בעקבות הסכם שחתם עם נציגי יָת'רִב, לפיו הם יגֵנו עליו ויתמכו בו. מֻחמד יצא ליָת'רִב (הִיג'רה שניה), ועם הגיעו שינו תומכיו את שם העיר ל"מדינת אָלנַבי, או "אָלְמַדִינָה אָלְמנָוַרַה" - כלומר, העיר המוארת, או בקיצור "אָלמָדִינָה".

צעדו הראשון של מֻחמד במָדִינָה היה ניסוח "עָהְד אָלְאֻמָה" - חוזה האומה, שבו נקבע כי כל תושבי העיר, שנטשו את עבודת האלילים, ייחשבו לבני אומה אחת.

בינתיים, פרץ מאבק אלים בין מֻחמד וחסידיו לבין אנשי מכה. בין הצדדים התחוללו כמה קרבות, שבחלקם ניצח צבא מֻחמד ובחלקם הפסיד. בשנת 630 נכנס מֻחמד בראש צבאו לעיר מכה והשתלט עליה בלא קרב. אז ניפץ הנביא את כל פסלי האלילים שהיו בתוך הכָּעְבַּה, והיא הייתה למקדש מונותיאיסטי. מתקופה זו ואילך הפכה הכעבה במכה למוקד של עבודת האלוהים המוסלמית.

בקֻראן נאמר, כי הכעבה היא המקדש הראשון בעולם שנבנה לעבודת אלוהים, ובספרות המוסלמית של ימי הביניים נוצרה אודותיה מסורת שעסקה בתהפוכות הרבות שעברה, ממקדש מונותיאיסטי למקדש אלילי.

בניית הכָעבה יוחסה למלאכים, שהקדישו אותה כמקום פולחן לאדם וחווה וצאצאיהם, לאחר גירושם מגן העדן. אדם וחווה עבדו בה את אלוהים, אך לאחר מותם הפכו אותה צאצאיהם למקדש אלילי. על חטא זה העניש אותם אלוהים והביא עליהם את המבול. אחרי המבול הפך נוח את הכעבה שוב למקדש מונותיאיסטי, אך צאצאיו עשו אותה שוב למקום פולחן אלילי. הקֻראן מספר, שאברהם וישמעאל בנו סילקו ממנה את הפסלים ושיפצו אותה, אך לאחר מכן שוב הוצבו בה פסלי אלים, עד לטיהורה על-ידי הנביא והפיכתה למקדש מוסלמי עד היום.

בשנת 632 נפטר מֻחמד בעיר מָדִינָה. ארבעה ממקורביו מילאו בזה אחר זה את מקומו כמנהיגי אומת המוסלמים (אך, כאמור, לא כנביאים, משום שעידן הנבואה הסתיים עם מות מֻחמד). אנשים אלו קיבלו את התואר חָ'ליפַה - כלומר, ממלא מקום.

ירושת מקומו של מֻחמד כמנהיג אומת המוסלמים יצרה מחלוקת ופילגה את המוסלמים לשני זרמים - סֻנים ושִיעים. השיעים ראו במקורבי הנביא, שמונו לחָ'לִיפִים, יורשים בלתי לגיטימיים וטענו, כי מֻחמד מינה יורש עוד בימי חייו - עָלִי בִּן אָבּו טָאלִִבּ, בן דודו, שהיה נשוי לבתו פאטִמַה. במשך כל זמן כהונתם של שלושת החָ'לִיפִים הראשונים הביעו תומכי עלי את התנגדותם לשלטונם וכונו "שיעָת עלי" - כלומר, סיעת תומכי עלי.

עלי בן אבו טאלִב מונה לבסוף לחָ'לִיפַה הרביעי, אך בציבור המוסלמי קמו מתנגדים לשלטונו.

משפחת אֻמָיַה, שהייתה משפחה מכובדת משבטו של הנביא, שאפה לשלוט בציבור המוסלמי ובארצות שנכבשו לאחר מות הנביא, ונאבקה ביורשיו של עלי. בשנת 680 נערך בכָּרבָלַאא' (בעיראק של ימינו) קרב בין תומכי חֻסָיְן, בנו של עלי ונכדו של הנביא, לבין צבא משפחת אמָיַה. חסין נהרג בקרב, ועד אמצע המאה השמינית לספירה שלטה בממלכה המוסלמית שושלת בית אֻמָיַה. שושלת בית אומיה ותומכיה מהווים את הפלג הסֻני באסלאם.

צאצאיו של עָלִי הודחו אפוא מן השליטה על הממלכה המוסלמית, לה היו זכאים, לדעת השִיעים, על- פי צו אלוהי. בטקס הנערך מדי שנה משחזרים השיעים את מותו האכזרי של חסין, הטוען הלגיטימי לשלטון. הם מאמינים שיום יבוא והשלטון על אומת המוסלמים יחזור לידי צאצאי עלי.

השִיעים מהווים היום מעל לעשרה אחוזים מתוך המוסלמים בעולם.

חלקים נוספים מתוך הפרק:

כיצד החלו חיי האדם בעולם?
כיצד נוצרה האמונה באל אחד - מונותאיזם?
כיצד נוצרה קהילת המאמינים היהודית?
כיצד נוצרה קהילת המאמינים הנוצרית?
כיצד נוצרה קהילת המאמינים המוסלמית? (חלק זה)



אל האסופה לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות3

ביבליוגרפיה:
כותר: כיצד נוצרה קהילת המאמינים המוסלמית?
שם  הספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות
מחברים: שביט, יעקב (פרופ') ; מוסקוביץ, דפנה (ד"ר) ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ה,2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק הראשון.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית