עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > נצרותעמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאם > קוראןעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפור גן העדן
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
הטקסט מתאר את ראשית חיי האדם על אדמות, על פי הקראן ועל פי ספר בראשית שבתנ"ך, ובברית הישנה. על פי שני המקורות, חטאו אדם וחווה ולכן גורשו מגן העדן ונגזרו עליהם חיי עמל וסבל.



כיצד החלו חיי האדם בעולם?
מחברים: פרופ' יעקב שביט; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד


ביהדות ובנצרות בריאת האדם מתוארת בספר בראשית - הספר הראשון באוסף הספרים המקודש ליהודים ולנוצרים, הקרוי ביהדות תנ"ך ובנצרות- הברית הישנה. באסלאם בריאת האדם מתוארת בקֻראן.

הן בספר בראשית והן בקֻראן נאמר, שאדם ואישתו חווה חיו בתחילה בגן העדן, גן שופע מזון ומים. האל התיר להם לאכול מפירות כל העצים, אך אסר עליהם לגעת בפירותיו של עץ אחד - עץ הדעת. בני הזוג עברו על האיסור, אכלו מפרי העץ, ולכן גורשו מגן העדן על-ידי אלוהים.

ספר בראשית מתאר כיצד פיתה הנחש את חווה לאכול מפרי עץ הדעת. הנחש סיפר לה, כי האכילה מפרי העץ לא תביא למותה, כפי שהזהיר האלוהים, אלא דווקא תגרום לה להבחין בין טוב לרע ולהידמות לאל עצמו. חווה אכלה מפרי העץ, ואחר-כך גרמה לאדם לאכול ממנו. חטא האכילה מפרי עץ הדעת עורר את זעמו של האל, והוא העניש אותם בעונשים קשים. האל קבע, כי הם וצאצאיהם לא יחיו לנצח, ובמהלך חייהם יעבדו קשה כדי להתקיים. בנוסף, גזר אלוהים על חווה ועל שאר הנשים, כי יסבלו מכאבי לידה ויהיו נתונות למרות בני זוגן.

בספר בראשית פרק ג נאמר:

" א וְהַנָּחָשׁ, הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה: אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים: לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. ב וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ: מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל. ג וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ: פֶּן תְּמֻתוּן. ד וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל-הָאִשָּׁה: לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. ה כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע. ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל. ז וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל ה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. ט וַיִּקְרָא ה אֱלֹהִים אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לו אַיֶּכָּה. י וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא. יא וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ. יב וַיֹּאמֶר הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל. יג וַיֹּאמֶר ה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה-זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל... יד וַיֹּאמֶר ה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ. טו וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב."

"טז אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ. יז וּלְאָדָם אָמַר כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶך, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב."

הקֻראן מספר, כי אלוהים שם את אדם וזוגתו בגן העדן והתיר להם לאכול מפירות כל העצים שצמחו בו, פרט לפירות עץ הדעת. השטן פיתה אותם לעבור על האיסור האלוהי ולכן גורשו מגן העדן ונענשו: אלוהים קבע, כי לא יחיו לנצח ודן אותם ואת צאצאיהם לחיים רצופי מריבות ואיבה. האדם הביע חרטה על חטאו, ואז קבע האל שכל בני האדם חייבים לחיות עלפי ציוויו. המאמינים והמצייתים לא יפחדו מעונש, ואילו הכופרים בקיומו ייענשו בשהייה נצחית בגיהינום לאחר מותם.

בסורת הפרה 2, פסוקים 39-35 כתוב:

"35 אמרנו הוי אדם, שכון אתה ואשתך בגן, ואכלו שניכם פריו בשפע מכל אשר תרצו, אך אל לכם לקרב אל העץ הזה פן תהיו בבני העוולה. 36 ואולם השטן הסיט את שניהם מעליו והוציאם מכל אשר היו שרויים בו. אמרנו, רדו והיו אויבים זה לזה, ובארץ תשבו ותתענגו זמן מה. 37 אדם קיבל מילים מעם ריבונו, והוא שב מכעסו עליו, כי רוצה הוא בתשובת עבדיו ורחום. 38 אמרנו, רדו מכאן יחדיו, ואולם אם תזכו לקבל מאתי הדרכה אל דרך הישר, הן ההולך בדרכי הישרה, לא ייפול עליו פחד ולא יצטער. 39 אשר לכופרים ולמכחישים את אותותינו, יורשי האש הם, ולנצח יהיו בה."

לחלקים נוספים מתוך הפרק:
כיצד החלו חיי האדם בעולם? (חלק זה)
כיצד נוצרה האמונה באל אחד - מונותאיזם?
כיצד נוצרה קהילת המאמינים היהודית?
כיצד נוצרה קהילת המאמינים הנוצרית?
כיצד נוצרה קהילת המאמינים המוסלמית?



אל האסופה לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות3

ביבליוגרפיה:
כותר: כיצד החלו חיי האדם בעולם?
שם  הספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות
מחברים: שביט, יעקב (פרופ') ; מוסקוביץ, דפנה (ד"ר) ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ה,2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.
הערות לפריט זה: 1. הפריט לקוח מתוך הפרק הראשון.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית