|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פיתוח בר-קיימאעמוד הבית > ישראל (חדש) > כלכלה > תעשייה |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
"ייצור נקי" היא גישה המייצגת מעבר מהגישה של "המזהם משלם" (התעלמות המפעל מהשפעותיו הסביבתיות) לגישה של "מניעת זיהום משתלמת" גישת הייצור הנקי היא נדבך חשוב בדרך ליצירת תעשייה בת-קיימא בעשורים האחרונים חלה תפנית חיובית במודעות של מפעלי תעשייה בישראל לבעיות של איכות סביבה. התפתחות זו נובעת מהצורך לעמוד בחוקים ובתקנות סביבתיות המוכתבים על ידי גופי ממשלה שונים ובראשם המשרד לאיכות הסביבה. נושא השמירה על איכות הסביבה עלה על סדר היום, הן בעקבות לחץ ציבורי שמופעל על המפעלים מצד אזרחים הדורשים חיים בסביבה נקייה והן בתגובה למגמות כלליות בנושא זה בעולם. התפתחות זו הביאה שינוי בהתמודדות של המפעלים ובטיפול שלהם בבעיות איכות הסביבה הנוצרות מפעילותם התעשייתית. אם בשנות השבעים הייתה התעלמות מוחלטת כמעט מההשפעות הסביבתיות של תהליכי ייצור והפקה במפעלים, הרי שבעשורים השמונים והתשעים הבינו המפעלים את חובתם לטפל במזהמים הנפלטים מעבודתם. עיקר המשאבים והפתרונות שהופנו לטיפול במזהמים אלה התמקדו בהפחתת הזיהום הסביבתי לאחר היווצרותו. פתרונות אלה לא מנעו את הזיהום הסביבתי לחלוטין אלא צמצמו אותו בהתאם לחוקים ולתקנות. החל מסוף שנות התשעים ובמקביל להתפתחות מערכות לניהול סביבתי, דוגמת ISO 14001, השתנתה תפיסה זו. יותר ויותר מפעלים מאמצים פתרונות לטיפול במקור הזיהום כדי למנוע או להפחית את כמויות הזיהום. הפחתה או מניעה במקור היא הבסיס לגישת ה"ייצור הנקי". גישת הייצור הנקי היא נדבך חשוב בדרך ליצירת תעשייה בת-קיימא. תעשייה זו מבוססת על פיתוח בר-קיימא (Sustainable Development) שיכול להתקיים לאורך זמן רב בלי לפגוע במשאבים שעליהם הוא נשען. זהו פיתוח מתוכנן שאינו פוגע פגיעה בלתי-הפיכה בסביבה. פיתוח בר-קיימא מבוסס על חסכון בצריכת משאבים (אנרגיה וחומרי גלם) ועדיפות לשימוש במשאבים מתכלים וצמצום של "מפגעים במקור" (ראו בהמשך) על ידי פנייה לתהליכי ייצור שאינם יוצרים את הזיהום, כדוגמת גישת ה"ייצור הנקי".
"ייצור נקי" מבוסס על אימוץ שיקולים סביבתיים בתהליכי התכנון, הפיתוח והייצור של מוצרים ובשירותים הנלווים למוצר בחיסכון במשאבי טבע ושימוש יעיל בהם "ייצור נקי" (Cleaner Production) הוא גישה לניהול סביבתי, הכוללת מניעת זיהום סביבתי או צמצומו באמצעות טיפול במקורו (Pollution Prevention at Source), כחלופה לגישת "קצה צינור" (End of Pipe) שלפיה מטופל הזיהום לאחר שכבר נוצר. גישת הייצור הנקי מאופיינת גם בניצול ובשימוש יעיל בחומרי גלם ובאנרגיה. "ייצור נקי" היא גישה הניתנת ליישום בשילוב גישות נוספות לניהול סביבתי. היא מייצגת מעבר מהגישה של "המזהם משלם" (התעלמות המפעל מהשפעותיו הסביבתיות) לגישה של "מניעת זיהום משתלמת" (ייצור נקי) ו"שיטור עצמי" (מערכת לניהול סביבתי – ISO 14001) ביצירת שירותים ומוצרים ידידותיים לסביבה, ניצול פסולת כחומר גלם או מִחזורה. גישות סביבתיות אלה ביחד או לחוד, יכולות לשמש בסיס ומנוף לאיתור ההשפעות הסביבתיות הנלוות לתהליך הייצור של המוצר וליישום של גישת "ייצור נקי" בשלבי הייצור שבהם פלטים מזהמים. "ייצור נקי" מבוסס על אימוץ שיקולים סביבתיים בתהליכי התכנון, הפיתוח והייצור של מוצרים ובשירותים הנלווים למוצר בחיסכון במשאבי טבע ושימוש יעיל בהם; יישום טכנולוגיות למניעה ולהפחתה של הזיהום בשלבי הייצור (במקור) ומחויבות לצמצום מתמיד של ההשפעות הסביבתיות הקשורות בפעילות המפעל. "ייצור נקי" מיושם בתהליכים, במוצרים ובשירותים הקשורים למוצר, כמפורט להלן: במוצרים – המטרת של "ייצור נקי" היא לצמצם ולמנוע ככל האפשר בעיות סביבה בכל שלביו של המוצר, החל בחומרי הגלם ותהליך הייצור; השימוש בו וסילוקו הסופי. בשירותים – "ייצור נקי" מאמץ שיקולים סביבתיים בתכנון ובפיתוח השירותים הניתנים למוצר.
לא ירחק היום שבו הדרישה ל"ייצור נקי" תהיה תנאי מקדים לפעילות כלכלית "ייצור נקי" מועדף מבחינה כלכלית וסביבתית לפיתוח ולייצור מוצרים ושירותים בתעשייה. עלויות הייצור, נזקים בריאותיים ומפגעים סביבתיים ניתנים לצמצום ואף למניעה באסטרטגייה של "ייצור נקי" מתחילת תהליך הייצור דרך כל מחזור חיי המוצר. מחקרים מראים שאפשר למנוע זיהום סביבתי רב בעלות נמוכה יחסית המחזירה את עצמה במהירות. "ייצור נקי" בארץ ובעולם מוכיח שפתרונות אלה, לא רק שהם מפחיתים את הזיהום הסביבתי, הם אף חוסכים כסף למפעל (צמצום הזיהום מקטין את עלויות הטיפול בפסולת, בשינועה ובסילוקה. ועוד, הודות לשימוש יעיל במשאבים (חומרי גלם ואנרגיה) עלויות הייצור של המפעל קטנות והרווח הכלכלי גדל. מפעל המאמץ גישה זו משפר את תדמיתו בארץ ובחו"ל.. "ייצור נקי" מאפשר עמידה בסטנדרטים בין-לאומיים מחמירים שמפעל המייצא לחו"ל צריך לעמוד בהם. אפשר להניח שלא ירחק היום שבו הדרישה ל"ייצור נקי" תהיה תנאי מקדים לפעילות כלכלית במדינות בעלות מודעות סביבתית גבוהה, כשם שכיום הסמכה לתקן ISO 14001 היא תנאי מקדים לזכייה במכרזים בין-לאומיים שונים.
מפעלים המאמצים את גישת ה"ייצור הנקי" כאסטרטגייה סביבתית-כלכלית נהנים מיתרונות ל"ייצור נקי" הפועל למניעת הזיהום, יתרונות רבים בהשוואה לטיפול בזיהום לאחר היווצרותו ב"קצה הצינור". מפעלים המאמצים את גישת ה"ייצור הנקי" כאסטרטגייה סביבתית-כלכלית נהנים מהיתרונות הבאים: "ייצור נקי" כאסטרטגיית ניהול משולבת מנגד, גישת "קצה הצינור" לא לוקחת בחשבון את כל תהליכי הייצור ומתמקדת רק בהשפעות הספציפיות של תהליך הייצור, ללא טיפול במקור של ההשפעות הללו. "ייצור נקי" כמקור להזדמנויות גישת "קצה הצינור" לעומת זאת, לא בוחנת אפשרויות חדשות, לא מציעה ולא מתמודדת עם שיטות אחרות מאחר שהיא מטפלת בהפחתת הזיהום שיוצרת פסולת שכבר נוצרה. "ייצור נקי" כאסטרטגייה המאפשרת הסתגלות ושינוי מהיר טיפול "קצה צינור" הוא שלב נוסף ואחרון בתהליך הייצור ולכן אינו "גמיש" להגיב לשינויים בתהליך הייצור, ואף לא לשינויים בדרישות החוק (שינויים אלה יצריכו על פי רוב שינוי בטיפול). רווח כספי מול עלות בגישת "קצה צינור" לא צופים מראש חסכון כלכלי בעלויות למפעל, אלא להפך, הוא מהווה נטל כספי נוסף על המפעל, נטל הגדל עם העלייה בייצור והשינויים בדרישות החוק. "ייצור נקי" ורווח סביבתי "ייצור נקי" כמדיניות של מעורבות טיפול "בקצה צינור" מערב פעולה מודעת רק של מנהל המפעל המציע את אמצעי הפעולה ושל המומחה המיישם את דרכי הטיפול בבעיה, ללא כל התייחסות לפעילות אחראית ומודעת הכוללת מעורבות של כוח העבודה הכלל-ארגוני. "ייצור נקי" ותדמית המפעל
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
