משורר אמריקני, חי בשנים 1819 - 1892. ילדותו עברה עליו בברוקלין, שם הפסיק את לימודיו בגיל אחת עשרה ויצא לעבוד. בתחילה היה סַדר אותיות בבית דפוס, בהמשך לימד בבתי ספר, עד שנעשה עורך מצליח וכתב מאמרים ראשיים בעיתון. מאמריו דנו בשאלות הנוגעות להוויתה של האומה האמריקנית. כלוחם זכויות האדם יצא נגד העבדות ועונש המוות.
במשך השנים שוטט בניו יורק, טעם מחיי התרבות העשירים שלה וקרא הרבה. במקביל, כתב שירים וערך ניסיונות ביצירת סגנון שירי חדש. בגיל 36 פרסם, בהוצאה עצמית, את ספר שיריו הראשון, "עלי עשב". ספר זה המשיך לפרסם, עם תוספות ושינויים, כשמונה פעמים. בתקופה מסוימת נאסר הספר להפצה, מאחר שנטען כי המשורר מעודד בשיריו אהבה הומוסקסואלית.
בשנת 1865 פרסם אוסף שירים ובו תמונות ריאליסטיות ממלחמת האזרחים האמריקנית.
רק לקראת סוף חייו זכה לביקורות אוהדות ולהכרה הראויה. ויטמן טען כי הוא שואף "להביע בנאמנות בצורה ספרותית או שירית את עצמו." במסה על חייו ויצירתו אומר הלקין, מתרגם שיריו לעברית, כי לעתים קרובות נדמה שאת פרשת חייו האישיים כתב המשורר בשירתו.
זוהי שירה המבטאת את האמונה בתפארתו ובגדולתו של האדם. היא מביעה רעיונות דמוקרטיים כלל אנושיים ובו בזמן משקפת את החברה האמריקנית המתהווית. חידושה הוא בביטול החרוז והמשקל הקבועים. שירה זו מאופיינת בריבוי הפנים, הקולות והמראות: תורת שיר חושפנית ופשוטה התואמת את בשורת הדמוקרטיה שהיא נושאת בפיה. היא שופעת וקולחת בשורותיה הארוכות, האפיות, וברעיונותיה הנאמרים בלהט חזוני ונבואי. ואכן ויטמן נחשב למשורר-נביא של האומה האמריקנית. במרוצת השנים הפך לדמות אגדית ומיתולוגית.
