משורר ישראלי, נולד וחי בתל-אביב בשנים 1934 - 1995. ספר שיריו הראשון "ברזים ערופי שפתיים" פורסם ב-1954. מאז פרסם כעשרים קובצי שירה. הוא למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מלבד כתיבת שירים, עסק אבידן בבימוי ובהפקת סרטים קצרים, פרסם מאמרים בנושאי תרבות וחברה ולימד באוניברסיטאות כתיבה יוצרת. שיריו תורגמו לשפות רבות.
אבידן נחשב למשורר חדשן ונועז. הוא ניסה לבטל את החיץ בין לשון השירה לבין לשון הדיבור, ולצורך כך כתב עברית 'טבעית' ישראלית ויצר אפשרויות חדשות בתחום ההתבטאות המילולית. החוקר דוד וינפלד אמר עליו: "אבידן מרחיב את כלי הדם וכלי הנשימה של השירה העברית."
סגנונו השירי מתאפיין ברבגוניותו וביכולתו לשנות ולסגל לעצמו תפיסות פואטיות חדשניות. יכולת זו היא הכרחית למשוררים, סבור אבידן: "רק מי שמחדש ללא הרף - שורד... אפילו משוררים, המפלסים כיום דרך לדורות שלמים, חייבים לתרגל עברית עתידנית ולהחליף ציוד לשוני במהירות ובתדירות הולכות וגוברות. המאה הבאה בפתח והיא תפתח אפשרויות רק לאלה שיפתחו אותה וייפתחו אליה."
מספריו: בעיות אישיות, משהו בשביל מישהו, מבחר 1952 - 1964, שירים שימושיים, ספר האפשרויות שירים וכו', תשדורות מלווין ריגול, המפרץ האחרון. אבידן תרגם גם מחזות - פרשת ארתורו אוי (ברכט) ושחף (צ'חוב), וכתב סיפורים לילדים בהם: עלילות דני מחונני וראש לשועלים.
