דימונה היא העיר השנייה בגודלה בנגב, ומספר תושביה כיום (1998) קרוב ל- 40,000. כאשר הוקם היישוב ב- 1955 נשלחו אליו עולים חדשים שהגיעו זה עתה לארץ. היה זה במסגרת מדיניות של פיזור האוכלוסייה. מעצבי מדיניות זו ביקשו ליישב את הנגב הדל באוכלוסין ולבנות בו ערים חדשות. באותם ימים ראשונים פגשו העולים רק שורת צריפים רעועה והרבה הרבה חול. היום הם יכולים להביט בגאווה בעיר שצמחה והתרחבה מן החולות.
 |
מיקום |
דימונה ממוקמת בנגב הצפון-מזרחי בגובה 600 מ' מעל פני הים, כ- 35 ק"מ מערבית לים המלח ו- 36 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע.
ב- 1953 נסלל כביש מעלה תמר-סדום, והוא אפשר גישה נוחה מדימונה למפעלים שבסביבה: אחד השיקולים המרכזיים בבחירת מיקומה של דימונה היה האפשרות לספק לתושביה תעסוקה במפעלי ים המלח ובמפעלי הפוספטים בבקעת צין ובמכתש הקטן.
גם מבחינה אקלימית היה האזור נוח יותר מאזורים אחרים, כמו למשל סדום.
|
ציוני דרך |
בספטמבר 1955 הגיעו לנמל חיפה 32 משפחות מצפון אפריקה (כ- 120 עולים) והועברו בו ביום לצריפים שבדימונה. משפחות אלה הן שבנו לימים את בתי העיר. אוכלוסיית ראשונים זו תוגברה בגרעין של צעירים משוחררי צה"ל ושל בוגרי תנועות נוער חלוציות מארצות צפון אפריקה, ויחד הם הפכו להיות "הגוף המוביל" - מנהיגות שקלטה עלייה, משכה ליישוב אוכלוסייה והטביעה את חותמה על התפתחות העיר.
ב- 1958 קיבלה דימונה הכרה כמועצה מקומית, וב- 1969 הוכרזה כעיר.
במהלך שנות השישים והשבעים גדלה אוכלוסיית העיר, אך במשך הזמן פחת מספר תושביה, והיו שנים שבהן היא סבלה ממאזן הגירה שלילי. לאחרונה שוב גדלה אוכלוסייתה, עקב השתקעות של עולים חדשים.
כיום דימונה היא העיר השנייה בגודלה בנגב. יש בה מוסדות תרבות, ספרייה, מרכזי ספורט, מרכז תקשורת, מרכז מדעים ועוד. בשנים האחרונות משקיעים בה הרבה ביוזמות חינוכיות, מתוך אמונה שכך ניתן יהיה לטפח את הנכס החשוב והיקר ביותר בעיר - הגורם האנושי.
|
תעסוקה |
הקמת הקריה למחקר גרעיני סמוך לדימונה, פיתוח אזורי תעשייה בין-עירוניים כמו מישור רותם ורמת חובב וסלילת כביש הערבה מבאר שבע לאילת בתחילת שנות השישים, חיזקו את הבסיס הכלכלי של היישוב ונתנו דחיפה להמשך פיתוחו.
כיום מועסקים רוב תושבי דימונה בענף השירותים ובענף התעשייה, אך עדיין מורגש מחסור במקומות עבודה מגוונים המציעים לתושבים אתגר מקצועי והכנסה נאותה. בעיקר חסרים מקומות עבודה לצעירים החוזרים לעירם לאחר השירות הצבאי.
מקורות תעסוקה מרכזיים בתעשייה הם תעשיית הטקסטיל ותעשיית האלקטרוניקה. ענף הטקסטיל מצוי כיום בקשיים כלכליים, ועובדים רבים נפלטים ממנו למעגל האבטלה. מפעלי טקסטיל שהתייעלו והכניסו מיכון חדש מצליחים אמנם לשרוד, אך עקב המיכון וההתייעלות גם מהם נפלטים עובדים.
תושבים רבים מוצאים את פרנסתם במפעלי הסביבה - מפעלי ים המלח, פריקלאס וקריית המחקר הגרעיני. היציאה לעבודה מחוץ ליישוב יוצרת תנועת יוממות גדולה.
הניסיון לספק מקורות תעסוקה חדשים ומתוחכמים הביא להקמת פארק תעשיות עתירות ידע - פארק תמד הסמוך לדימונה, ובתקופה האחרונה מדגישים המתכננים גם את ענף התיירות כמקור תעסוקה . המתכננים מסתמכים על אתרי הטבע והנוף שבסביבה, על השרידים הארכיאולוגים המרשימים, וגם על ...הקריה למחקר גרעיני. אחד הרעיונות הוא להקים בסמוך לעיר את "מוזיאון האטום", שיציג וילמד את נושא האטום ונושאים מדעיים אחרים בצורה מרתקת.
