הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים > זיהום ים וחופים
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
מידע על מצבם של ארבעה מקווי מים גדולים על פני כדור הארץ: הים השחור, הים הצהוב, הים הבאלטי וים ברינג, בהם נפגעה המערכת האקולוגית כתוצאה מפעילות האדם.



ימים נוראים
מחברת: ד"ר מירה גפני


התואר המפוקפק 'ים המוות' שוב אינו בלעדי לים המלח. יותר ויותר ימים וימות בעולם מתחרים על התואר, ולמרבה הצער זוכים בו סיפור גסיסתם העגום של ארבעה מיקווי-מים גדולים על פני כדור הארץ.

תרבויות רבות צמחו ושיגשגו לאורך נהרות, באזורי דלתה ולחוף ימים. הקירבה למים איפשרה פיתות חקלאות יבשתית וימית והקמת תשתיות לנתיבי סחר (ולהבדיל, תנועות צבא) בים וביבשה.
עם התפתחות הקשרים הכלכליים, הטכנולוגיה ואמצעי הייצור, החלו בני-האדם להטות ערוצי נהרות, לבנות תעלות וסכרים, שוברי גלים ונמלים. אך בעשורים האחרונים קם הגולם הטכנולוגי על יוצרו: קצב הגידול המדהים של אוכלוסיית כדור הארץ והעלייה הדרמטית במספר הפיות שיש להאכיל, רוצצו את חוט השידרה של הימים וחופיהם. התהליכים הטבעיים שוב אינם יכולים לתקן ולאזן מחדש את שיווי-המשקל הטבעי, שהופר בידי האדם.

הטיית המאזן הכמותי והאיכותי בין היצורים הימיים, מביאה להכחדת מינים, לדלדול כמותי בדגה, ולהשתלטות מינים זרים ופולשניים.
על פני כדור הארץ יש כ-35 ימות וימים גדולים, שנפגעו במידה א או אחרת עקב פעילות האדם. בחלקם, המערכת האקולוגית גוועה לגמרי, ובאחרים היא בשלבי גסיסה שונים. ככל שהימה קטנה יותר ומנותקת ממערכת האוקיינוסים, כך עולה פגיעותה. לפניכם דו"ח מצב על ארבעה מיקווי-מים גדולים, המייצג 'מחלות ים' שונות.


 

הים השחור: גאות אדומה


הים השחור ממוקם בין אירופה ואסיה.
שיטחו הכולל 413 אלף קמ"ר, והוא קשור במערבו עם הים התיכון, באמצעות מיצרי הבוספורוס והדרדנלים. חופיו הצפוניים והמזרחיים מצויים בתחומי רוסיה, הדרומיים בתחומי טורקיה והמערביים בתחומי רומניה ובולגריה.

בעבר, נודע הים השחור בשל אקלימו הממוזג וחופיו הנאים, ששימשו לבניית אתרי נופש, ובתי-קייט (דאצ'ות) לאצולה הרוסית. שפע הדגה שימש מקור מחייה ומזון לרבים מתושבי האזור - עד ליום שבו נפתחה הרעה מצפון.
הים השחור יונק את מימיו משלושה נהרות ענק - הדנייפר, הדנייסטר והדנובה. נהרות אלה, שבעבר הזרימו אליו מים צלולים, זוהמו בשנים האחרונות בתרכובות דשן ומי ביוב מאגני ההיקוות שלהן, המאכלסים כ-80 מיליון תושבים. מדי שנה הם מזרימים כ-60 אלף טון זרחות ו-340 אלף טון חנקות, וזוהי המכה האנושה ביותר למערך החיים הימי.

חומרי הדשן 'מדשנים' את הפיטופלנקטון (אצות חד-תאיות המרחפות על פני המים) ויוצרים 'גאות אדומה'. זוהי מעין שמיכה עבה על פני המים, המכילה אצות, ובעלי חיים זעירים וחיידקים. שיכבה זו חוסמת את חדירת קרני השמש לעומק הים, ומונעת מהחי והצומח שבמעמקים את החמצן והאור החיוניים להתפתחותם. יתירה מזו, חלק מהאצות אף מפריש רעלנים (טוקסינים) הקוטלים דגים וסרטנים.

הוסיפו על כך דייג-יתר ולהבדיל, תרכובות רעילות שפולטות התעשיות הכימיות - ותבינו מדוע המדענים אינם צופים לים השחור עתיד ורוד. להערכתם, אם לא יחול שינוי דרמטי, יגווע הים סופית בתוך עשר עד חמש-עשרה שנה!

אחד מסימני הגסיסה הוא ההידלדלות המהירה של אוכלוסיית דגי הקוויאר, האנשובי, המקארל והדולפינים שבים השחור. אם בשנת 1986 דגו שם 900 אלף טון דגים, הרי ב-1992 ירד השלל השנתי ל-100 אלף טון בלבד. ההשלכות הכלכליות היו הרות אסון לרבבות בני-אדם: 150 אלף דייגים איבדו את מקור מחייתם, ובעקבותם פוטרו עוד כשני מיליון עובדים בתעשיית הדגים. ההפסד הכולל של תעשיה זו מסתכם ב-1.2 מיליארד דולר לשנה. ענף התיירות מפסיד עקב זיהום החופים, כ-300 מיליון דולר לשנה.

להבראת הים השחור נדרשת השקעה כלכלית בהיקפים חסרי תקדים. אך גם אם יימצאו המשאבים האדירים - מה שלחלוטין לא נראה מעשי, לנוכח המצב הכלכלי וסדרי הקדימויות של עמי האזור - שיקום הים יהיה איטי ביותר. מעבר המים משפך הדנובה עד למיצרי הבוספורוס נמשך כ-167 שנים. זמן דומה ייקח להם להגיע אל האוקיינוס האטלנטי!
סוכנות הידיעות הרוסית 'טאס' סיכמה את המצב העגום במשפט אחד: הים השחור על סף הכחדה!






 

הים הצהוב: רעל ומלחמות דייג


הים הצהוב, שלוחה של ים סין המזרחי, ממוקם בצפון-מזרח האוקיינוס השקט, בין , חופי סין וחצי האי קוריאה. בדומה לאחיו השחור, אף הוא סובל מאיכלוס-יתר לחופיו היאנג צה (הוא הנהר הצהוב) הנשפך אליו, מקנה לו לא רק את שמו, אלא גם כמויות עצומות של מישקעי טין – כ- 2.4 מיליארד טון לשנה! מקורות זיהום נוספים הם מפעלי התעשיה הרבים, המזרימים את שפכיהם לים באין מפריע.

חוקרים סינים ואחרים טוענים, שחופי הים מצהוב הם המזוהמים בעולם במתכות כבדות (קדמיום, כספית, עופרת, אבץ, ארסן ונרום) ובנפט גולמי (כ-21 אלף טונות כל שנה). חומרי הרעל מתרכזים בשיכבה העליונה של קרקעית הים - מקום 'המירעה' של יצורים ימיים רבים. ואכן, ריכוזים גבוהים של מתכות רעילות נמצאו בסרטנים, צדפות ובדגים שונים, בחלקם עד פי עשרה מהכמות המותרת.

התוצאה ההרסנית: ב-1963 נמנו בקרקעית, הים הצהוב 141 מיני יצורים חיים, היום נותרו 24 מינים בלבד!
400 מיליון הסינים החיים לאורך חופי הים הצהוב, הם דוגמא חיה לנזק הנגרם עקב איכלוס-יתר של ערי חוף. ב-1989 עמדה צפיפות האוכלוסין על 312 איש לקמ"ר, והתחזית היא גידול של 20% עד שנת 2000. התעוקה הקשה על הים וחופיו, ומקורות הדגה המדולדלים - מלבים את מלחמות הדייג על המעט שנותר, לעיתים עד סף עימות צבאי בין סין, צפון ודרום קוריאה, ואף רוסיה.



 

הים הבאלטי: העץ היה לרועץ


הים הבאלטי הוא שלוחה של האוקיינוס האטלנטי בצפון אירופה. מימיו נושקים לחופיהן של רוסיה, פינלנד, פולין, גרמניה, דניה ושוודיה. שיטחו הכולל 422 אלף קמ"ר. לים הצפוני הזה נשפכים נהרות שבאים מארצות סקנדינביה המיוערות, אשר מייצרות כעשירית מכלל צריכת הפולפה (חומר-הגלם לתעשיית הנייר) העולמית.

בתהליכי ההלבנה של חומרים אלה, מצטברות כמויות גדולות של שפכים המזוהמים בתרכובות כלור אורגני. כ-300 עד 400 אלף טון תרכובות אלה מוצאות את דרכן לים הבאלטי מדי שנה, דרך שפכי הנהרות. הרעלים הנשפכים לים מצטברים ברקמות השומן של היצורים הימיים, ומועברים באמצעות שרשרת המזון גם לעופות וליונקים הניזונים מהם.

הקהיליה האירופית מודעת לנזק המצטבר, ולכן הטילה איסור על שימוש בתרכובות כלור להלבנת הפולפה. זמנים יגידו אם ומתי ייראו תוצאות האיסור על פני המים.
כבר ב-1950 הבחינו החוקרים בשיעור תמותה חריג של נשרי ים, כלבי ים ואחרים מסרטן, וכן בפגיעה במערכת החיסונית, במחלות הורמונליות, בבעיות רבייה ובמומים מולדים. חלק מהמינים הללו נכחדו כמעט כליל.

למרקחת תרכובות הכלור האורגני בים הבאלטי נוספו מרכיבים אחרים: ביוב ושפכים תעשייתיים מהמדינות
הקומוניסטיות (לשעבר), וזיהום אוויר מארצות מרכז אירופה. ואכן, מתכות רעילות הנפלטות דרך ארובות המפעלים, התמוססו בים ופגעו קשות בבריאותם של מיני דגים רבים, והכניסו אותם לרשימה השחורה של דגים אסורים במאכל.



 

ים ברינג: נפל ברשת


ים ברינג ממוקם בין החוף הצפון מזרחי של אסיה, לבין החוף הצפון מערבי של אמריקה הצפונית. שיטחו כ-2.3 מיליון קמ"ר וריחוק מריכוזי אוכלוסיה תרם לניקיונו היחסי מזיהומים תעשייתיים. לעומת זאת, אוכלוסיית הדגה במימיו שיגשגה ומשכה דייגים רבים מאמריקה, קנדה, רוסיה, סין ויפאן. אך מה שקרה בים ברינג בעשור האחרון, ממחיש את הנזק העצום שעלול להסב דייג לא-מבוקר.

ב-1989 העלו הדייגים ברשתותיהם כ-1.5 מיליון טון דגים. בתוך שלוש שנים צלל השלל לכדי 11 אלף טון בלבד - ירידה של 99%! שיטות מתקדמות לאיתור להקות דגים ואיסופם לאוניות הקירור העצומות, ושווקים רעבים לכל כמות דגים, הביאו לדילדול הקיצוני של הדגה.


(על פי מאמר מתוך World Watch)

ביבליוגרפיה:
כותר: ימים נוראים
מחברת: גפני, מירה (ד"ר)
תאריך: פברואר-מרץ 1996 , גליון 7
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: על פי מאמר מתוך World Watch
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית