קשה לחיות במדבר. הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ, קרינה מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
 |
שמירה על מאזן החום - התמודדות עם עודף חום |
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות. רוב בעלי החיים פשוט אינם פעילים בשעות החמות. בשעות היום הם מסתתרים במחילות, מתחת לאבנים או בצל עצים ושיחים, ובשעות קרירות יותר - אחר הצהריים, מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה - הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים, כגון צבי המדבר או שועל החולות, יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד, עם כלי דם רבים. בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים, כלי דם אלו חשופים לסביבה החיצונית, וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה, נפלט חום לסביבה והגוף מתקרר. האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור" המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים, כמו למשל הגמל, עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב. כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה, פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים, עדיין ניתן לקרר את הגוף, אם כי בדרך שגובה מחיר יקר במונחים המקובלים במדבר - אידוי מים. אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות: הזעה, האופיינית ליונקים מסוימים, הלחתה או הרטבת הגוף ברוק, האופיינית למכרסמים מסוימים. בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים, מצב שהם משתדלים להימנע ממנו ככל האפשר .
|
שמירה על מאזן החום - התמודדות עם טמפרטורות נמוכות |
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם, אך למעשה, בלילה, בעיקר בחורף, עשויה הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל- 0 מעלות. הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור. לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות היום החמות, אך בשעות הלילה הם מסתתרים במחילות או מתחת לאבנים, שם הטמפרטורות נוחות יותר. זוחלים ומכרסמים הפועלים רק בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי הגוף, וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
|
שמירה על מאזן המים |
מים הם מצרך נדיר במדבר. המשקעים מעטים ואינם סדירים. מקורות מים קבועים, כמו מעיינות - מעטים, וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל לשתייה, אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה שזקוקים לשתייה, כמו למשל הקטות או היעלים, שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד המים, מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום, על-ידי הפרשת שתן מרוכז ועוד. עם זאת, איבוד מים עשוי להיות חיוני לעתים, לצורך קירור הגוף. בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם את המים שאיבדו, על-ידי שתיית כמות גדולה של מים בבת אחת. גמל למשל מסוגל במצב התייבשות לשתות כ- 100 ליטר מים, שהם בערך 26% ממשקלו.
