הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פסולת עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבה > חוקים ותקנות עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פסולת ומחזור
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
החוק לפקדון בקבוקי משקה (כך מקווים) יתרום להקטנת הזיהום הסביבתי ולהפחתת הלחץ על מטמנות פסולת.כמו כן נדונים במאמר נושאים כמו: סכום הפקדון, אופן איסוף המיכלים הריקים והדרך למימון.



תוכנית פיקדון לטווח סביבתי ארוך
מחברות: רומי אבן דנן; ד"ר מירה גפני


חוק הפיקדון שאושר באחרונה בכנסת, יחול על למעלה מ- 900 מיליון מכלי משקה, שעד היום הושלכו תחת כל עץ רענן, או סתמו מטמנות. התמריץ הכספי יתרום רבות להקטנת הזיהום הסביבתי ולהפחתת הלחצים על המטמנות המתפקעות. ראיון עם רומי אבן דנן, הממונה על מיחזור והפחתת פסולת במשרד איכות הסביבה.

"למה אצלנו כל-כך מלוכלך?" שואלים את עצמם ישראלים רבים החוזרים מטיול במדינות מערביות, מלאי התפעלות מהניקיון המופתי השורר בחוצות עריהן.

"למה דווקא בחצר האחורית שלנו?" מוחים אזרחים המתגוררים סמוך לאתר הטמנת אשפה.

נראה כי גם אלה וגם אלה צודקים. שולי הדרכים שלנו, חופי הים ושאר מקומות ציבוריים, משופעים בפסולת עירונית לסוגיה - שאריות מזון, שקיות ניילון, אריזות, פחיות ומכלי משקה ריקים. תייר מערבי שנקלע אלינו עלול לחשוב, שהגיע בטעות למדינה של העולם השלישי. מאידך, המחסור בשטחי קרקע פנויים להטמנת כמויות הענק של האשפה העירונית, מחמיר מיום ליום.

ניתן להקל על שתי הבעיות הללו, על-ידי טיפול במה שמשותף להן: איסוף מכלי השתייה וניצולם כחומר-גלם ממוחזר בתעשייה, יקטין הן את הכיעור הסביבתי והן את נפח האשפה שיש לשנע למטמנות מרוחקות. מעבר לכך, מיחזור הפלסטיק, המתכת והזכוכית מהם יוצרו מכלים אלה, יקטין את ניצול המשאבים הנחוצים לתעשייה בכלל ולתעשיית מכלי השתייה בפרט.



אלה הן מטרות חוק הפיקדון, שאושר בחודש שעבר בכנסת בקריאה שלישית. הסברים על משמעות החוק והדרכים ליישומו שמענו מפי
רומי אבן דנן , הממונה על מיחזור והפחתת פסולת במשרד איכות הסביבה.

במה יתרום חוק הפיקדון לקידום הוצאת מכלי המשקה מהאשפה והעברתם למיחזור?
כידוע, חוק הפיקדון איננו המצאה ישראלית, והוא מיושם כבר שנים רבות בארצות-הברית ובאירופה. הרעיון המרכזי הוא שגביית דמי פיקדון על מיכל משקה, תעודד את הצרכן להחזירו ולקבל בחזרה את הכסף, במקום להשליכו לאשפה או לרשות הרבים.

המכלים שייאספו יועברו לאחר מיון לתעשיות-קצה, אשר יעבדו ויהפכו אותם לחומר-גלם לתעשייה. על-מנת להבטיח תהליך רציף, יש לאתר או לפתח תעשיות שהשימוש בחומר-הגלם הממוחזר ישתלם להן יותר מהשימוש בחומרי-גלם 'בתוליים'. החומרים המשמשים לעשיית מכלי משקה הם בדרך כלל אלומיניום, זכוכית ו- PET (חומר-הגלם העיקרי לתעשיית מכלי הפלסטיק, המיוצר מנגזרות נפט גולמי).

לפי מה נקבע סכום הפיקדון?
סכום הפיקדון למכל, שנקבע על 25 אגורות, נמוך במעט משווי המכל. סכום גבוה יותר עלול לעודד ייצור בקבוקים מזויפים, החזרתם וגביית הפיקדון.

מי יהיה אחראי לאיסוף מכלי המשקה?
מערך הטיפול במכלי המשקה והסבב הכספי יתופעל על-ידי תאגיד מיחזור שאמור לקום על-פי חוק הפיקדון, בו יהיו שותפים רשתות השיווק ויצרני ויבואני מכלי המשקה, בהתאם למודל שראינו במדינות סקנדינביה. הדחייה לפרק-זמן של כמעט שנה ביישום החוק, נועדה לאפשר הקמת תאגיד זה והתארגנותו לפעולה.

כיצד יתבצע איסוף המכלים והחזרת הפיקדון?
מנגנון איסוף המכלים המוצע לפי החוק, מחייב כל בעל בית-עסק ששטחו עולה על 28 ממ"ר, לקבל בקבוקים בני-פיקדון מהסוג הנמכר בחנותו, בלי קשר למקום בו נקנו. הטיפול הראשוני במכלים הריקים ייעשה על-ידי מכונות אוטומטיות שיוצבו ברשתות השיווק. בכל מכונה כזו יהיו פתחים נפרדים למכלים על-פי סוגיהם - פלסטיק, מתכת וזכוכית.

מתקן מיוחד במכונות האיסוף ימעך את המכלים הממוינים ויאגדם לחבילות לצמצום נפחם. האוטומט גם ינפיק פתקית בה יצוין מספר המכלים שהוכנסו, לצורך החזר דמי הפיקדון. מכונות אלו ייבחרו במכרז שיפרסם תאגיד המיחזור, כפי שנהוג במדינות סקנדינביה.

כיצד תמומן פעילות התאגיד?
בסבב שבין שלב מילוי מכל המשקה, מכירתו לצרכן ועד לשלב המיחזור, יעברו למעלה מ- 900 מיליון מכלים בני-פיקדון בשנה. משמעות הדבר שציבור הצרכנים ישלם כ- 220 מיליון ש"ח כל שנה, מעבר למחיר המכל ותכולתו. הניסיון שנצבר בארצות אחרות מלמד, כי לא כל המכלים יוחזרו למקומות האיסוף, ולכן לא כל הפיקדון ייפדה על-ידי מי ששילמו אותו. הפרש זה יממן את פעולות התאגיד בשלבי ההתארגנות ובהמשך, בפעילות השוטפת. על-מנת להבטיח בקרה על סכום הפיקדון שאכן נפדה ועל הקף איסוף המכלים, נקבעו בחוק חובות דיווח ויעדי איסוף מכלי המשקה. בשנה הראשונה, יעד ההחזרה יהיה 50% בלבד. ההפרש הניכר יממן את ההשקעות הגדולות הכרוכות בקניית המכונות וההתארגנות הראשונית. בשנים שלאחר מכן יועלו בהדרגה יעדי ההחזרה לכדי 60% עד 85%, מתוך הנחה שההפרש יספיק לממן את הטיפול השוטף במכלים. במקביל, ייקבע בתקנות גם אחוז המכלים שחייב לעבור למיחזור, על-מנת למנוע זריקת תוצרי מכונות האיסוף למזבלה הקרובה.

מה יהיה הרווח הסביבתי?
סילוק מכלים בני-פיקדון מצידי הדרכים, הפארקים ומבני ציבור, יתרום רבות לשיפור הניקיון ברשות הרבים. במקביל, הוצאתם ממעגל הפסולת המופנית למטמנות, תקטין את נפח ומשקל האשפה, מאחר והם מהווים 8% מנפח האשפה ו- 4% ממשקלה. הרווח הנוסף יהיה חיסכון במשאבי טבע בתוליים, שיוחלפו על-ידי חומרי-הגלם הממוחזרים.

האם יהיה מי שיהפוך את המכלים לחומרי-גלם לתעשייה?
בירורים מוקדמים שערכנו הראו שישנן תעשיות המסוגלות לטפל במכלים, להופכם לחומר-גלם משני ולמצוא לו שימוש בתעשייה. לחילופין, ניתן לייצא חומרי-גלם עודפים לחו"ל, עד שיתפתחו בארץ תעשיות שיידעו לנצלם.

חוק הפיקדון ישים רק לגבי מכלי פלסטיק שנפחם קטן מ- 1.5 ליטר. מדוע לא הוחל גם על הקנקלים המשפחתיים הגדולים?
אכן, עקב התנגדויות לחוק שהתקבלו בכנסת, לא ישולם פיקדון על 450 מיליון מכלי משקה גדולים המיוצרים מדי שנה, ולכן לא יהיה תמריץ להחזיר אותם למעגל המיחזור.

אולם, אנחנו במשרד מקווים שהאיסוף מרצון של מכלים אלה, שהוחל בו לאחרונה ובהצלחה גדולה בחלק ממרכזי האוכלוסייה בארץ, יימשך ואף יגבר.

מדובר ב'כלובים' שנועדו לאיסוף הקנקלים הגדולים, המוצבים על המדרכות במספר יישובים. הצלחת מבצע זה תלויה בשיתוף-פעולה של הרשויות המקומיות ושל האזרחים.

* נקודה ירוקה למכל
השימוש בדמי פיקדון כתמריץ לאיסוף ולמיחזור מכלים, נהוג זה שנים רבות בארץ ובעולם. ותיקי היישוב זוכרים את בקבוקי הזכוכית בהם נמכרו חלב ולבניה בשנות ה- 50 המוקדמות, בעסקת חליפין עם החלבן השכונתי: מדי בוקר הוא היה מניח על מפתן הבית בקבוקים מלאים, כמספר הבקבוקים הריקים שהושארו שם ערב קודם לכן.

עם המעבר לשקיות החלב הרופסות (ובהמשך, למכלי הקרטון והפלסטיק), בטלה גם חובת הפיקדון. לעומת זאת, הפיקדון בסך 1.2 ש"ח שהשיתו בשעתו יצרני הבירה על בקבוקי בירה העשויים זכוכית בנפח של 0.5 ליטר, קיים עד עצם היום הזה. על-פי דיווחים אחרונים, מדובר בכ- 75 מיליון בקבוקי זכוכית בשנה והיענות החזרה של קרוב ל- 90%! למעשה, גם חוק הפיקדון החדש מטיל את האחריות לגביית הפיקדון על היצרנים, היבואנים, והקמעונאים.

בארצות מתקדמות בעולם הרחב, קיימים פתרונות שונים לנושא מיחזור המכלים:
* באמריקה ובקנדה פועלים תאגידים של יצרני משקאות קלים. דמי הפיקדון על מכלים הם רצוניים, ונתונים לשיקול-דעתו של היצרן. עם זאת, באחדות ממדינות ארצות-הברית קיים חוק המחייב הטלת פיקדון.
* בקהילה האירופית קיימת תקנה בנושא האריזות, המחייבת את מדינות הקהילה להשיב כ- 50% מסך-כל האריזות המגיעות לשווקים. כל מדינה קובעת את החקיקה שמתאימה לה.
* בגרמניה, קיים הסדר כללי לאריזות, Dual System Deutchland המחייב כל יצרן להפריש סכום מוסכם לטובת ההסדר. כל מכל בר-פיקדון מסומן ב'נקודה הירוקה'. עמותה בשם זה מארגנת באופן כללי את מכלי הפרדת הפסולת באתרים מוסכמים באזורי המגורים, דואגת לאיסופם, וכן משקיעה בתמריצים למיחזור, במחקר לפיתוח שיטות מיחזור, מציאת שווקים לחומרי-הגלם החדשים, כמו גם בחינוך האוכלוסייה למודעות
והבנת חשיבות המיחזור בפרט ואיכות הסביבה בכלל.

המודל שעומד להתקבל בארץ דומה לזה הקיים במדינות סקנדינביה, בהן חובת הפיקדון מעוגנת בחוק, ומכוח חוק זה קיים תאגיד בו שותפים היצרנים ורשתות השיווק הגדולות. גם מתכונת האוטומטים לקליטת המכלים ולזיכוי הצרכן בדמי הפיקדון, הועתקה ממדינות אלה.

ביבליוגרפיה:
כותר: תוכנית פיקדון לטווח סביבתי ארוך
מחברות: אבן דנן, רומי ; גפני, מירה (ד"ר)
תאריך: אוגוסט-ספטמבר 2000 , גליון 33
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: 1. רומי אבן דנן אינה מחברת המאמר אלא מרואיינת.
2. רומי אבן דנן הינה ממונה על מחזור והפחתת פסולת במשרד איכות הסביבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית