במוזיאון ארצות המקרא מוצג ראש חץ עשוי ברונזה מאמצע המאה ה-11 לפני הספירה בקירוב. על שני פניו של ראש החץ חרותה כתובת: פנים: 'חצ שמדע בן ישבע' (חץ שמדע בן ישבע), אחור: 'אש שפט הצר' (איש שפט הצורי). הכתובת על ראש החץ מזהה אולי את בעליו (שמדע בן ישבע) ואת מוצאו (שם מקום או שם המשפחה / שבט - 'שפט') וכן את שם עיר הממלכה - צור. ראשי חץ דומים הנושאים כתובות התגלו במספר אתרים בארץ ישראל ולבנון, וזמנם מאות 11-12 לפני הספירה. בכל הכתובות מצוין שם פרטי (X בן Y).
לא ברור מדוע נחרתו הכתובות על ראשי החצים ומה היה שימושם. יש הסבורים כי מדובר בחצים ששימשו לצרכים מאגיים ויש אף הקושרים אותם לנוהג הניחוש המוזכר בספר יחזקאל כ"א, 26.